חבוט ואח' נ' כרמל אגוד למשכנתאות והשקעות בע"מ

החלטה

1.בפני בקשת המבקשת לסילוק ודחיית התביעה שהוגשה על ידה נגד המשיבים על הסף וזאת לאור שלוש טענות חילופיות כדלקמן:

(1)התביעה התיישנה.

(2)העדר עילת תביעה.

(3)שיהוי קיצוני ושימוש לרעה בהליכי בית משפט.

2.בקליפת אגוז אבהיר כי עסקינן בתביעה שהגישו המשיבים לזיכוי חשבונות ההלוואות שנטלו מן המבקשת בסכום היחסי הנובע מתגמולי הביטוח של הערב ויליאם בלוטשטיין ז"ל (להלן: "המנוח") שערב לסילוק ההלוואות.

3.המשיבים טוענים בכתב תביעתם כי לוו מהמבקשת שתי הלוואות וכנדרש העמידו ערבים לפירעון ההלוואות; ובהתאם לדרישת המבקשת הם ביטחו את הערבים בביטוח חיים בכלל חברה לביטוח (להלן: "המבטחת").

המשיבים טוענים כי המבקשת היתה בעלת הפוליסה בעוד שהם נשאו בתשלומי פרמיות הביטוח למבטחת ובכלל זאת פרמיית ביטוח ערבים שנערכה עבור המנוח.

4.אין חולק כי המנוח נפטר לבית עולמו ביום 11.1.98 (סעיף 7 לכתב התביעה).

5.בסעיף 11 לכתב התביעה טוענים המשיבים;

"משכך, עם פטירתו של הערב בלושטיין היה על כספי הביטוח לכסות שליש מסכום ההלוואה המשוערך לאותה עת".

בסעיף 12 לכתב התביעה נטען:

"בפועל לא זיכתה הנתבעת את התובעים בגין כספים אלו אף שזה היה מחובתה".

בסעיף 14 לכתב התביעה נטען:

"משכך היתה צריכה הנתבעת לזכות את ההלוואה בשיעור של שליש. דהיינו; בסך של 70,005.52 ₪ נכון ליום פטירתו של בלושטיין שהיה כאמור לעיל ביום 11.1.98 דבר אשר בפועל לא נעשה על ידי הנתבעת" .

בסעיף 16 לכתב התביעה נטען:

"אילו היתה הנתבעת נוהגת כדין בנאמנות ובהגינות ומזכה את חשבון הנתבעים בגין ביטוח החיים, הרי שהנתבעים לא היו מגיעים כלל למצב של פיגור לפירעון החוב וממילא היתה מתייתרת כל פעולת ההוצאה לפועל ומינוי הכונסים עליהם".

בסעיפים 18 ו-19 לכתב התביעה, טענו המשיבים כי המבקשת הפרת את חובת הנאמנות שהיא חבה למשיבים בכך שגרמה להם, בחוסר תום לב לשלם למבקשת ביום 7.5.08 יתרת הלוואה ללא קיזוז הסכום בגין ערבות המנוח.

6.בנמקה את טענת ההתיישנות, טענה המבקשת בכתב הגנתה כי המשיבים ידעו כי המנוח נפטר כבר ביום 11.1.98 וכי קיבלו העתקים מכל המסמכים שהתייחסו להלוואה לגביה ניתנה ערבותו של המנוח וכן קיבלו המשיבים אישורי יתרות על ההלוואה האמורה מדי שנה ומשכך, ידעו או יכלו לדעת כי המבקשת המשיכה לגבות את מלוא סכומי הלוואה מבלי שניכתה את חלקו של המנוח.

7.המבקשת טענה איפוא כי עילת התביעה כלפיה התיישנה בחלוף שלוש שנים מיום האירועים נשוא כתב התביעה דהיינו; מאז 1998 ועד 2001 וזאת לאור הוראות חוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981 ולחילופין, התביעה התיישנה בחלוף 7 שנים ממועד פטירתו של המנוח קרי; בחודש ינואר 2005 וזאת מכח הוראות חוק ההתיישנות התשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות").